אודות בעל הסולם

הרב יהודה אשלג (1954-1884) המכונה "בעל הסולם" (על שם פירוש "הסולם" שכתב לספר הזוהר), נחשב לגדול המקובלים של דורנו. עד תקופתו, חכמת הקבלה הייתה נלמדת בסתר במשך כל שנות הגלות, עוברת בין מורה לתלמידיו בקבוצות קטנות, מחכה לתקופה בה האנושות תגיע למבוי סתום, שממנו לא יהיה לה עוד לאן להתפתח, והיא תצטרך לבצע עלייה למצב רוחני - מעין קפיצת מדרגה אבולוציונית - המתאפשרת באמצעות חכמת הקבלה. כתבי הקבלה נכתבו בשפה שלא מובנת לאדם הרגיל, אלא בשפה שמתארת תופעות במציאות הרוחנית. ייחודיותו של בעל הסולם, טמונה בכך שהוא אסף את כל עיקרי חכמת הקבלה, ערך, סידר ופירש אותם מחדש בצורה שתהיה מובנת לכל אדם החפץ ללמוד ולממש אותה. הוא בעצם ״הוריד״ את הסולם הרוחני, עד לכדי מגע ממשי עם המציאות שלנו, ובכך בעצם התאים את החכמה לדורנו, והגיש אותה לכל האנושות בצורה מובנת ואפשרית למימוש.

בעל הסולם מסביר בכתביו, כי בעצם כל מה שחסר לאנושות כדי לעלות לדרגת הקיום הרוחנית, הוא להתחבר כאיש אחד בלב אחד, מעל כל ההבדלים בינינו… "ואהבת לרעך כמוך". אך כדי להגיע לאותו מצב, לאותה התקשרות הדדית של דאגה עמוקה בין אדם לאדם, עלינו לעבור מעין לימוד מיוחד שיעזור לנו בכך. הקשר החדש שייבנה בינינו, מתוך הלימוד, הוא למעשה אותו "מכשיר הקליטה" שיאפשר לנו לגלות את העולם הרוחני הנסתר מאתנו.
בנוסף לכתביו הרבים, בעל הסולם גם הלחין ניגונים, כדי לעזור לתלמידיו  להתחבר בצורה רגשית ועמוקה יותר עם המציאות הרוחנית המתוארת בכתבי הקבלה.

מי הוא מקובל?

בכל אדם מתעוררת לעתים השאלה: ״מה הטעם בחיים?״.
מקובל הוא אדם רגיל, כמוך וכמוני, שהשאלה הזו כבר לא נותנת לו מנוח. היא לא מופיעה פה ושם מתוך זרמי החיים ונעלמת כלעומת שבאה, אלא הופכת לדאגה המרכזית בחייו.
אם האדם מחליט להתעמק בשאלה זו, היא מובילה אותו בסופו של דבר אל חכמת הקבלה. מדוע?  
חכמת הקבלה מסבירה כי חמשת החושים הגופניים שלנו, יכולים לגלות רק חלקיק קטן מכל המציאות. ממש כאן מסביבנו, מסבירים המקובלים, קיים עולם של שפע ותענוג אין סופי, אך אנו לא מסוגלים להרגיש אותו, מפני שחסרים לנו כלי הקליטה המתאימים לכך. לשם המחשה, אנו מוקפים כרגע בגלי רדיו בתדרים שונים, אך כדי לקלוט את אותם הגלים, אנו זקוקים למכשיר רדיו, מקלט מיוחד המאפשר לנו לכייל את הגלים הללו, לקלוט ולשמוע אותם באוזננו. מקובל הוא אדם, שעל ידי לימוד החכמה הוא מכייל את התכונות הפנימיות שלו, ובכך יוצר מעין כלי קליטה פנימי, המאפשר לו לגלות בפועל את אותה המציאות הרוחנית בה אנו כבר נמצאים, אך לא מסוגלים להרגיש בה.

מוזיקה קבלית

מאז ומתמיד, הייתה המוזיקה גורם מרכזי בהתפחות החברה האנושית.
בעזרת המוזיקה, ניתן להעביר רגשות מאחד לשני, בצורה ישירה, מלב אל לב, מבלי לומר מילה. היא פועלת כמעין שפה עליונה, או כלי תקשורת רגשי החוצה הבדלים של שפה, מקום וזמן. לדוגמה, יכול אדם פשוט, החי היום בברזיל, או באיי הפיליפינים, להתרגש מיצירה שנכתבה לפני מאות שנים בגרמניה ע״י באך...  

בנוסף על כך, יכולה המוזיקה להתנגן ברגע אחד, בין אלפי אנשים ולתת להם תחושה של אחדות ושל קרבה מיוחדת, אשר לא ניתן להשיגה בשום דרך אחרת. הם כמו נמצאים בתדר אחד, חווים איזה רגש משותף, הפועם בבת אחת בכולם. כל אחד מאתנו וודאי השתתף פעם בהופעה גדולה בפארק, או באולם קונצרטים, והרגיש את הכח העצום הטמון ברגע הקסום הזה, שבו אלפי אנשים שרים ביחד, וכל הקולות מתמזגים לקול אחד...

זוהי הסיבה שגם בחכמת הקבלה, המבוססת כולה על קשר וחיבור אנושי - יש למוזיקה תפקיד מרכזי וחשוב כל כך.
הדבר המייחד את המוזיקה הקבלית, שכאשר מקובל (ראה: מי הוא מקובל) מלחין ניגון, הוא עושה זאת מתוך ההרגשה המתגלה בו, בעת שהוא משיג את המציאות הרוחנית, בהשראת רגש פנימי עמוק שנובע מהקשר שלו עם הכח העליון. השיר מתפרץ מלבו כמו שמחה שעולה על גדותיה.